ההרמוניה מחליפה את
הפוליפוניה והמוסיקה הכלית נוטלת את הבכורה. האופרה הופכת לשילוב המובהק שבין
הדרמה למוסיקה. הפסנתר נולד ובאך כותב לו שיר הלל
תקופת
הבארוק מופיעה סימן ה"הרמוניה".
האופרות
הראשונות מופיעות בתחילת המאה ה-17 ומלוות בהרמוניה בעזרת שיטת ה"בס
הממוספר". במוסיקה הפוליפונית
מופיע רישום המשקל
לראשונה והיא לא עוד חופשית, כבעבר.
בבארוק מתפתחת
המוסיקה האינסטרומנטלית (המוסיקה הכלית) לאחר אלפי שנים של מוסיקה קולית
(הסונטה היא יצירה כלית אופיינית לבארוק, בניגוד לקנטטה, שהיא קולית).
הסוויטה נוצרת גם היא, כאוסף ריקודים
עממיים - בהמשך היא תהפוך לצורה אמנותית טהורה.
באך
מביא לשיא את הכתיבה הפוליפונית (רב-קולית)
ולמעשה, איש אחריו לא ממשיך בסגנון זה.
הנדל,
בן-דורו המצליח של באך, מפתח את ה"אורטוריה",
שהיא הצגה מוסיקלית בנושאים תנ"כיים ("יהודה המכבי",
"ישראל במצרים", "משיח"
ועוד).
גלוק
מפתח את האופרה לכיוון הרציני והדרמטי, אך מעשיר אותה בלחנים רבים ומקסימים.
"אורפיאוס" היא האופרה המפורסמת
ביותר שלו.
תקופת
הבארוק מופיעה סימן ה"הרמוניה"
.
האופרות
