הסינטסייזר הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנאלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים והמשתמש היה משנה, בעזרת כפתורים שונים, את מרכיבי הצליל השונים. פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כצורת-גל, צלילים עיליים וכדומה ובכך ניתן ליצור צלילים המחקים צלילי נגינה אמיתיים, לצד כאלו שאין להם מקבילים במציאות.‏

כיום, משתמשים הסינטיסייזרים בטכנולוגיות דיגיטליות (ספרתיות) מתקדמות, המשלבות גם צלילים שבמקורם נדגמו מצלילים אמיתיים של כלי נגינה וקולות. בכך שולבה טכנולוגיית הסינטזה עם טכנולוגיית הדגימה, בה משתמש המכשיר הנקרא דוגם (בלועזית: סמפּלֶר) המאפשר הקלטת צלילים, משבירת כוס ועד לצ'לו, ונגינתם בגבהים שונים, ממש כאילו היו כלי נגינה אמיתי.‏

סגנונות שונים של מוסיקה נוצרו כשבמרכזם הסינטיסייזר והדוגם. יוצרי המוסיקה האלקטרונית הרצינית מבית מדרשם של בוּלז ושטוקהאוזן שילבו בשמחה את הסינטיסיזריים במוסיקה שלהם ועולם הפופ שילבם בהפקות ענק. יוצרים כז'אן מישל ז'אר וריק ווייקמן הקליטו בשנות ה-70 יצירות פופולאריות שניצלו את הסינטיסייזרים והמחישו את היופי שבצליליהם. סגנונות הפופ של שנות ה-80 וה-90 ובמיוחד הגל החדש, הטכנו והדאנס התבססו יותר ויותר על הטכנולוגיה האלקטרונית.‏

שפת תקשורת המכונה בלועזית "מִידִי" שפותחה ב-1983 יצרה מצב בו ניתן לחבר בין כלי הנגינה הדיגיטליים ואיפשרה לכל מוסיקאי להקים אולפן מוסיקלי משלו וליצור מוסיקה באמצעים משוכללים ואף לשמוע אותה מנוגנת על ידי הרכב מוסיקלי מדומה, בלא שיצטרך לשכור נגנים לשם כך.‏

כלים מוסיקליים אלקטרוניים המחוברים לסינטסייזר דרך מידי

מכונת תופים

דוגם (סמפּלר)‏

מודוּל צלילים

פסנתר חשמלי

Midiמקלדת שליטה ל-‏