הצ'לו, או בשמו
המלא - הויולונצ'לו, מפיק צלילים חמים המזכירים את הקול האנושי במנעד הנמוך.
הוא ממלא תפקידי באס למן המאה ה-17, אז מילא את תפקיד ה"בסו
קונטינואו",
סגנון ליווי ייחודי, וצורה קדומה של הרמוניה.
באך
תרם רבות לרפרטואר של הצ'לו, הכולל שש סוויטות
לצ'לו סולו; סן-סאנס
השתמש בו לתיאור הברבור ב"קרנבל החיות";
היידן
כתב את הקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור.
הקונצ'רטו לצ'לו במי מינור אופוס 85
מאת אלגר,
הוא מהיפים ביותר לכלי זה, והעולם כולו זוכר את הביצוע יוצא-הדופן של הצ'לנית
המנוחה ז'קלין דה-פרה,
שהייתה מזוהה עם היצירה. אצלנו בישראל, כתב נועם שריף את ה"וידוי לצ'לו".
מבנה הכלי
גודל יחסי של כלי הקשת
בציור של גוגן
פרק ראשון מתוך הקונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת מאת אלגר - בביצוע ז'קלין דה פרה ובניצוחו של דניאל ברנבוים
