התזמורת של המאה ה-17 היתה קטנה למדי והוחזקה על ידי משפחות אצילים לאירועים וקונצרטים פרטיים.
להנדל היו בתזמורת כ-30 נגנים. באך השתמש בתזמורת בת 18 נגנים.
משפחת הכינורות החליפה את משפחת הויוֹל ככלי המיתר החשובים בתזמורת (חוץ מהקונטרבאס שבא ממשפחת הויול ונשאר בתזמורת).
בכלי המיתר חלה חלוקה בין 4 קבוצות עיקריות: הכינורות הראשונים ושניים, הויולות, הצ'לים והקונטרבאסים המנגנים, לרוב, את תפקידי הצ'לו.
כלי הנשיפה מעץ כללו, לרוב, שני אבובים (או, לעיתים, חלילים) ובאסוּן.