היצירה "כה אמר זרתוסטרא" נכתבה בהשפעת כתביו של ניטשה ובמיוחד היצירה הפילוסופית הפיוטית בשם הזה. היא בוצעה לראשונה ב-1896 בפרנקפורט, בניצוחו של המלחין. זו אינה יצירה תוכניתית בסגנון התיאורי אלא יותר יצירה ברוח הגותו של ניטשה, יצירה שגם קיבלה את הכותרת על שם המקור. ביצירה חלקים הנושאים שמות משיריו של ניטשה (ראה דוגמאות למטה).‏ היצירה, לדעת רבים, היא ביטוי להתלהבותו של שטראוס מגודש רעיונותיו של ניטשה, שהיה גם מוסיקאי, בין שאר כשרונותיו.‏

סיפור המעשה הוא על זרתוסטרא שפנה להרים ועשה שם מדיטציה במשך 10 שנים. ביום בהיר אחד, הוא פנה אל השמש הזורחת והחליט לחזור ולהעניק מחוכמתו לבני-האדם. פרקי היצירה ההזויים אינם מציגים את הסיפור, למעט הפרק הראשון המפורסם המציג את זריחת השמש. פרק זה הפך מהמפורסמים בפרקי המוסיקה הקלאסית, במיוחד בזכות סרט הקולנוע על שנת 2001 בו עשו בו שימוש.‏

פרקי היצירה:‏