אֲלֶכְּסַנְדֶּר בּוֹרוֹדִין

בורודין היה בנם הלא-חוקי של נסיך רוסי מסנט-פטרבורג והמשרתת שלו. הוא למד רפואה והפך לרופא וחוקר בתחום. עיסוקיו כמוסיקאי עמדו אצלו תמיד במקום השני למול הקריירה הרפואית והעומס הרב שבשילוב בין מקצועו לבין ההלחנה גרם לו קשיים רבים. יצירותיו הגדולות נכתבו לאורך תקופות ארוכות מאד ועם הפסקות רבות בכתיבה, שנבעו מעבודתו המדעית.‏

ביחד עם רימסקי-קורסקוב ומוסורגסקי, הוא נמנה, בסוף המאה ה-19, על חברי "החמישייה" - הקבוצה החשובה של מלחיני המוסיקה ה"לאומית" הרוסית. בעקבותיו של המלחין גלינקה, חקרו המלחינים חברי הקבוצה, את המוסיקה העממית של רוסיה, ויצרו מוסיקה שהשתמשה במאפיינים של שירי-עם רוסיים. בורודין לא ציטט מעולם שירי-עם ביצירותיו, אך כתב נושאים מוסיקליים הנשמעים ממש כמנגינות עממיות ושילבם עם רעיונות הרמוניים וקצביים מרתקים.‏

הוא השתמש בצורות מוסיקליות שונות, כולל הפואמה הסימפונית על האיזורים האקזוטיים "בערבות אסיה התיכונה" והאופרה המפורסמת שלו "הנסיך איגור", אותה השלימו גלזונוב ורימסקי-קורסקוב, רק לאחר מותו. אופרה זו כוללת את הריקודים הכוראליים המפורסמים.‏