|
|
|
|
|
מלחינים
|
האימפרסיוניזם אינו מתרכז בתיאור הנושאים אלא בהעברת האוירה והצבעים של ההתרחשויות המתוארות ביצירה. הצבע במקום הצורה. התרשמות ממקור ראשון. 
נוצרים הרבה חידושים הרמוניים על ידי היוצרים הגדולים. כל אחד תורם את חלקו
לשבירת ההרמוניה הקלאסית השמרנית. בסוף התקופה הרומנטית מופיע הזרם האימפרסיוניסטי
ומשנה את ההרמוניה
לחלוטין. קלוד
דֶבִּיסִי ,
מייסד זרם זה, הושפע מהאימפרסיוניסטים בציור ובספרות: הוא
מוותר על יצירה בצורות השמרניות ויוצר הרמוניה שאינה מבוססת על טונליות.
לצורך כך הוא משתמש ב"סולם
הטונים השלמים" בו אין לשום צליל מרכזיות
ומשיכה
של ממש (כלומר, טונאליות). כמו בציור האימפרסיוניסטי,
במוסיקה זו הדגש מושם על "התרשמות" היוצר מהתוכן אותו הוא מתאר
(פירוש המילה "אימפרסיוניזם" היא "התרשמות") והיצירה
בנוייה על חילופי גוונים, מצבי רוח ואוירה משתנה, במקום על רצף הגיוני של
רעיונות והתרחשויות..
מלחינים בולטים נוספים באימפרסיוניזם הם מוריס ראוול
ואֶריק סאטי.  WWW |
אמנות  אדריכלות  תוים  |
 |
 |
 |
 |
 |
